"כל יום אני מחכה לדפיקה בדלת. לפעמים זו הפעם היחידה שאני רואה בן אדם"
שרה, 92, ניצולת שואה
כאילו שיש להם זמן לחכות...
תרמו עכשיומי אחראי למחדל הזה??
איפה המדינה?
נכון. אלו בדיוק השאלות..
גם אני שאלתי אותן. התרגזתי. חיפשתי אשמים.
אבל הבנתי שבזמן שחיפשתי תשובות, רחל בת ה-87 נשארה בלי ארוחה חמה...
לכן החלטתי - קודם נאכיל. אח״כ נשאל.
"כל יום אני מחכה לדפיקה בדלת. לפעמים זו הפעם היחידה שאני רואה בן אדם"
שרה, 92, ניצולת שואה
הפרטים התקבלו. אנו נעביר אותך לעמוד התשלום המאובטח בקרוב.
זאת הייתה המציאות שפגשתי לגמרי במקרה (סיפור ארוך...)
הרגשתי שאני לא יכול להתעלם.
לשמחתי מצאתי את עמותת "לחיות בכבוד" והתחלתי להתנדב.
ואז גיליתי עובדה שעיצבנה אותי הרבה יותר...
בישראל יש כ-150,000 ניצולי שואה.
בכללי, המדינה חילקה אותם לשתי קבוצות:
עלו לפני 1953 - מקבלים אלפי שקלים בחודש
עלו אחרי 1953 - פחות מ-600 ₪ בחודש
מבינים?
50,000 ניצולי שואה חיים בעוני בגלל תאריך שרירותי !!
במצב המדיני - כלכלי הנוכחי אין מי שלוקח אחריות ולקשישים אין זמן לחכות. אנחנו חייבים לפעול עכשיו! כל יום קריטי!
עמותת "לחיות בכבוד" פועלת כבר 32 שנה על מנת לאפשר ללמעלה מ2,400 קשישים וניצולי שואה שנמצאים מתחת לקו העוני לקבל ארוחות חמות בכל יום.
משנה לשנה פעילות העמותה גדלה ומתרחבת על מנת לאפשר ליותר ויותר נזקקים לקבל סיוע באופן קבוע.
העמותה פועלת עם כל האישורים הנדרשים ובשקיפת מלאה על מנת לוודא שכל אגורה שנתרמת מגיעה לנזקקים והופכת לאוכל חם ומזין למי שבאמת צריך אותו.